פירוש על שמואל ב 14:13

3352 / (שמואל ב' יד,יג) / ומדבר
א"י ק"י נו"ן פרול"ט / e ke non parolt / ושלא ידבר
רש"י מסביר את השימוש בקידומת "מ-" כבקשה שלילית ("שומר שבת מחללו"). הצורה parolt היא "מגמתית" (subjonctif) מלטינית parabolet.

ולמה חשבתה כזאת. שחשדת לישראל, שיבאו להרוג את השני בלא עדים והתראה:

ולמה חשבת כזאת על עם אלהים, אמרה לו איך עלה במחשבתך שהספור והנידון שהצעתי לפניך הוא אמתי, ושעם אלהים יעשו עול כזה מה שהוא נגד הטבע והיושר, ומדבר המלך הדבר הזה, (מלת מדבר הוא מבנין מתפעל כמו מתדבר כמו שפירש רש"י על וישמע את הקול מדבר אליו) רצה לומר אבל הדבר הזה שהחליט המלך בזה הוא מתדבר אל עצמו, שבזה הוא כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו, כי המלך עם בנו הוא הנידון, ופסק דינו בעצמו שמה שאינו משיב את נדחו היא כאשמה מלפניו: